Song of Solomon 4

1Behold, thou art fair, my love; behold, thou art fair; thou hast doves’ eyes within thy locks: thy hair is as a flock of goats, that appear from mount Gilead.

הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יֹונִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד׃ (4009)

2Thy teeth are like a flock of sheep that are even shorn, which came up from the washing; whereof every one bear twins, and none is barren among them.

שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבֹות שֶׁעָלוּ מִן־הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימֹות וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם׃ (3843)

3Thy lips are like a thread of scarlet, and thy speech is comely: thy temples are like a piece of a pomegranate within thy locks.

כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמֹּון רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ׃ (3817)

4Thy neck is like the tower of David builded for an armoury, whereon there hang a thousand bucklers, all shields of mighty men.

כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיֹּות אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּורִים׃ (2898)

5Thy two breasts are like two young roes that are twins, which feed among the lilies.

שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאֹומֵי צְבִיָּה הָרֹועִים בַּשֹּׁושַׁנִּים׃ (3077)

6Until the day break, and the shadows flee away, I will get me to the mountain of myrrh, and to the hill of frankincense.

עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיֹּום וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל־הַר הַמֹּור וְאֶל־גִּבְעַת הַלְּבֹונָה׃ (2054)

7Thou art all fair, my love; there is no spot in thee.

כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ׃ (1030)

8Come with me from Lebanon, my spouse, with me from Lebanon: look from the top of Amana, from the top of Shenir and Hermon, from the lions’ dens, from the mountains of the leopards.

אִתִּי מִלְּבָנֹון כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנֹון תָּבֹואִי תָּשׁוּרִי ׀ מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמֹון מִמְּעֹנֹות אֲרָיֹות מֵהַרְרֵי נְמֵרִים׃ (6634)

9Thou hast ravished my heart, my sister, my spouse; thou hast ravished my heart with one of thine eyes, with one chain of thy neck.

לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי [בְּאַחַד כ] (בְּאַחַת ק) מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ׃ (2869)

10How fair is thy love, my sister, my spouse! how much better is thy love than wine! and the smell of thine ointments than all spices!

מַה־יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה־טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל־בְּשָׂמִים׃ (1989)

11Thy lips, O my spouse, drop as the honeycomb: honey and milk are under thy tongue; and the smell of thy garments is like the smell of Lebanon.

נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֹותַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשֹׁונֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנֹון׃ (5311)

12A garden inclosed is my sister, my spouse; a spring shut up, a fountain sealed.

גַּן ׀ נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם׃ (1496)

13Thy plants are an orchard of pomegranates, with pleasant fruits; camphire, with spikenard,

שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמֹּונִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם־נְרָדִים׃ (2319)

14Spikenard and saffron; calamus and cinnamon, with all trees of frankincense; myrrh and aloes, with all the chief spices:

נֵרְדְּ ׀ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמֹון עִם כָּל־עֲצֵי לְבֹונָה מֹר וַאֲהָלֹות עִם כָּל־רָאשֵׁי בְשָׂמִים׃ (3121)

15A fountain of gardens, a well of living waters, and streams from Lebanon.

מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן־לְבָנֹון׃ (1005)

16Awake, O north wind; and come, thou south; blow upon my garden, that the spices thereof may flow out. Let my beloved come into his garden, and eat his pleasant fruits.

עוּרִי צָפֹון וּבֹואִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דֹודִי לְגַנֹּו וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו׃ (2170)