Ezekiel 13

1And the word of the LORD came unto me, saying,

וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ (575)

2Son of man, prophesy against the prophets of Israel that prophesy, and say thou unto them that prophesy out of their own hearts, Hear ye the word of the LORD;

בֶּן־אָדָם הִנָּבֵא אֶל־נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה׃ (2418)

3Thus saith the Lord GOD; Woe unto the foolish prophets, that follow their own spirit, and have seen nothing!

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֹוי עַל־הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ׃ (2487)

4O Israel, thy prophets are like the foxes in the deserts.

כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבֹות נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ׃ (1743)

5Ye have not gone up into the gaps, neither made up the hedge for the house of Israel to stand in the battle in the day of the LORD.

לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצֹות וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל־בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיֹום יְהוָה׃ (3591)

6They have seen vanity and lying divination, saying, The LORD saith: and the LORD hath not sent them: and they have made others to hope that they would confirm the word.

חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב הָאֹמְרִים נְאֻם־יְהוָה וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר׃ (1863)

7Have ye not seen a vain vision, and have ye not spoken a lying divination, whereas ye say, The LORD saith it; albeit I have not spoken?

הֲלֹוא מַחֲזֵה־שָׁוְא חֲזִיתֶם וּמִקְסַם כָּזָב אֲמַרְתֶּם וְאֹמְרִים נְאֻם־יְהוָה וַאֲנִי לֹא דִבַּרְתִּי׃ (2958)

8Therefore thus saith the Lord GOD; Because ye have spoken vanity, and seen lies, therefore, behold, I am against you, saith the Lord GOD.

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן דַּבֶּרְכֶם שָׁוְא וַחֲזִיתֶם כָּזָב לָכֵן הִנְנִי אֲלֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה׃ (2158)

9And mine hand shall be upon the prophets that see vanity, and that divine lies: they shall not be in the assembly of my people, neither shall they be written in the writing of the house of Israel, neither shall they enter into the land of Israel; and ye shall know that I am the Lord GOD.

וְהָיְתָה יָדִי אֶל־הַנְּבִיאִים הַחֹזִים שָׁוְא וְהַקֹּסְמִים כָּזָב בְּסֹוד עַמִּי לֹא־יִהְיוּ וּבִכְתָב בֵּית־יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתֵבוּ וְאֶל־אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה׃ (5157)

10Because, even because they have seduced my people, saying, Peace; and there was no peace; and one built up a wall, and, lo, others daubed it with untempered morter:

יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת־עַמִּי לֵאמֹר שָׁלֹום וְאֵין שָׁלֹום וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתֹו תָּפֵל׃ (3237)

11Say unto them which daub it with untempered morter, that it shall fall: there shall be an overflowing shower; and ye, O great hailstones, shall fall; and a stormy wind shall rend it.

אֱמֹר אֶל־טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל הָיָה ׀ גֶּשֶׁם שֹׁוטֵף וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה וְרוּחַ סְעָרֹות תְּבַקֵּעַ׃ (4657)

12Lo, when the wall is fallen, shall it not be said unto you, Where is the daubing wherewith ye have daubed it?

וְהִנֵּה נָפַל הַקִּיר הֲלֹוא יֵאָמֵר אֲלֵיכֶם אַיֵּה הַטִּיחַ אֲשֶׁר טַחְתֶּם׃ (1941)

13Therefore thus saith the Lord GOD; I will even rend it with a stormy wind in my fury; and there shall be an overflowing shower in mine anger, and great hailstones in my fury to consume it.

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וּבִקַּעְתִּי רוּחַ־סְעָרֹות בַּחֲמָתִי וְגֶשֶׁם שֹׁטֵף בְּאַפִּי יִהְיֶה וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ בְּחֵמָה לְכָלָה׃ (3871)

14So will I break down the wall that ye have daubed with untempered morter, and bring it down to the ground, so that the foundation thereof shall be discovered, and it shall fall, and ye shall be consumed in the midst thereof: and ye shall know that I am the LORD.

וְהָרַסְתִּי אֶת־הַקִּיר אֲשֶׁר־טַחְתֶּם תָּפֵל וְהִגַּעְתִּיהוּ אֶל־הָאָרֶץ וְנִגְלָה יְסֹדֹו וְנָפְלָה וּכְלִיתֶם בְּתֹוכָהּ וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ (5628)

15Thus will I accomplish my wrath upon the wall, and upon them that have daubed it with untempered morter, and will say unto you, The wall is no more, neither they that daubed it;

וְכִלֵּיתִי אֶת־חֲמָתִי בַּקִּיר וּבַטָּחִים אֹתֹו תָּפֵל וְאֹמַר לָכֶם אֵין הַקִּיר וְאֵין הַטָּחִים אֹתֹו׃ (3898)

16To wit, the prophets of Israel which prophesy concerning Jerusalem, and which see visions of peace for her, and there is no peace, saith the Lord GOD.

נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִבְּאִים אֶל־יְרוּשָׁלִַם וְהַחֹזִים לָהּ חֲזֹון שָׁלֹם וְאֵין שָׁלֹם נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה׃ (2510)

17Likewise, thou son of man, set thy face against the daughters of thy people, which prophesy out of their own heart; and prophesy thou against them,

וְאַתָּה בֶן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־בְּנֹות עַמְּךָ הַמִּתְנַבְּאֹות מִלִּבְּהֶן וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶן׃ (2898)

18And say, Thus saith the Lord GOD; Woe to the women that sew pillows to all armholes, and make kerchiefs upon the head of every stature to hunt souls! Will ye hunt the souls of my people, and will ye save the souls alive that come unto you?

וְאָמַרְתָּ כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה הֹוי לִמְתַפְּרֹות כְּסָתֹות עַל ׀ כָּל־אַצִּילֵי יָדַי וְעֹשֹׂות הַמִּסְפָּחֹות עַל־רֹאשׁ כָּל־קֹומָה לְצֹודֵד נְפָשֹׁות הַנְּפָשֹׁות תְּצֹודֵדְנָה לְעַמִּי וּנְפָשֹׁות לָכֶנָה תְחַיֶּינָה׃ (9515)

19And will ye pollute me among my people for handfuls of barley and for pieces of bread, to slay the souls that should not die, and to save the souls alive that should not live, by your lying to my people that hear your lies?

וַתְּחַלֶּלְנָה אֹתִי אֶל־עַמִּי בְּשַׁעֲלֵי שְׂעֹרִים וּבִפְתֹותֵי לֶחֶם לְהָמִית נְפָשֹׁות אֲשֶׁר לֹא־תְמוּתֶנָה וּלְחַיֹּות נְפָשֹׁות אֲשֶׁר לֹא־תִחְיֶינָה בְּכַזֶּבְכֶם לְעַמִּי שֹׁמְעֵי כָזָב׃ (8860)

20Wherefore thus saith the Lord GOD; Behold, I am against your pillows, wherewith ye there hunt the souls to make them fly, and I will tear them from your arms, and will let the souls go, even the souls that ye hunt to make them fly.

לָכֵן כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי אֶל־כִּסְּתֹותֵיכֶנָה אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדֹות שָׁם אֶת־הַנְּפָשֹׁות לְפֹרְחֹות וְקָרַעְתִּי אֹתָם מֵעַל זְרֹועֹתֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי אֶת־הַנְּפָשֹׁות אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדֹות אֶת־נְפָשִׁים לְפֹרְחֹת׃ (12582)

21Your kerchiefs also will I tear, and deliver my people out of your hand, and they shall be no more in your hand to be hunted; and ye shall know that I am the LORD.

וְקָרַעְתִּי אֶת־מִסְפְּחֹתֵיכֶם וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן וְלֹא־יִהְיוּ עֹוד בְּיֶדְכֶן לִמְצוּדָה וִידַעְתֶּן כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ (4097)

22Because with lies ye have made the heart of the righteous sad, whom I have not made sad; and strengthened the hands of the wicked, that he should not return from his wicked way, by promising him life:

יַעַן הַכְאֹות לֵב־צַדִּיק שֶׁקֶר וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע לְבִלְתִּי־שׁוּב מִדַּרְכֹּו הָרָע לְהַחֲיֹתֹו׃ (4469)

23Therefore ye shall see no more vanity, nor divine divinations: for I will deliver my people out of your hand: and ye shall know that I am the LORD.

לָכֵן וְא לֹא תֶחֱזֶינָה וְקֶסֶם לֹא־תִקְסַמְנָה עֹוד וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן וִידַעְתֶּן כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ (3433)