Proverbs 2

1My son, if thou wilt receive my words, and hide my commandments with thee;

בְּנִי אִם־תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ׃ (2455)

2So that thou incline thine ear unto wisdom, and apply thine heart to understanding;

לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה׃ (1587)

3Yea, if thou criest after knowledge, and liftest up thy voice for understanding;

כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קֹולֶךָ׃ (2368)

4If thou seekest her as silver, and searchest for her as for hid treasures;

אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹונִים תַּחְפְּשֶׂנָּה׃ (2142)

5Then shalt thou understand the fear of the LORD, and find the knowledge of God.

אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא׃ (2204)

6For the LORD giveth wisdom: out of his mouth cometh knowledge and understanding.

כִּי־יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה׃ (1668)

7He layeth up sound wisdom for the righteous: he is a buckler to them that walk uprightly.

[וְצָפַן כ] (יִצְפֹּן ק) לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם׃ (2515)

8He keepeth the paths of judgment, and preserveth the way of his saints.

לִנְצֹר אָרְחֹות מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ [חֲסִידֹו כ] (חֲסִידָיו ק) יִשְׁמֹר׃ (2500)

9Then shalt thou understand righteousness, and judgment, and equity; yea, every good path.

אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל־מַעְגַּל־טֹוב׃ (1915)

10When wisdom entereth into thine heart, and knowledge is pleasant unto thy soul;

כִּי־תָבֹוא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם׃ (1696)

11Discretion shall preserve thee, understanding shall keep thee:

מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה׃ (2390)

12To deliver thee from the way of the evil man, from the man that speaketh froward things;

לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכֹות׃ (2227)

13Who leave the paths of uprightness, to walk in the ways of darkness;

הַעֹזְבִים אָרְחֹות יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ׃ (2303)

14Who rejoice to do evil, and delight in the frowardness of the wicked;

הַשְּׂמֵחִים לַעֲשֹׂות רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכֹות רָע׃ (2721)

15Whose ways are crooked, and they froward in their paths:

אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלֹוזִים בְּמַעְגְּלֹותָם׃ (2425)

16To deliver thee from the strange woman, even from the stranger which flattereth with her words;

לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה׃ (1482)

17Which forsaketh the guide of her youth, and forgetteth the covenant of her God.

הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה׃ (2345)

18For her house inclineth unto death, and her paths unto the dead.

כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ׃ (2163)

19None that go unto her return again, neither take they hold of the paths of life.

כָּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא־יַשִּׂיגוּ אָרְחֹות חַיִּים׃ (1522)

20That thou mayest walk in the way of good men, and keep the paths of the righteous.

לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טֹובִים וְאָרְחֹות צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר׃ (2748)

21For the upright shall dwell in the land, and the perfect shall remain in it.

כִּי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ׃ (2442)

22But the wicked shall be cut off from the earth, and the transgressors shall be rooted out of it.

וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבֹוגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה׃ (1883)